צולם בניו זילנד בקצה הקצה של העולם. רוצים סיפור? יאללה. הכל התחיל בטיסה פרטית עם מטוס קטנטן שהביא אותנו לתחילתו של טראק מופלא ועלום שבו לאורך 6 ימי הליכה ראינו בסך הכל 2 בני אנוש. ביום הראשון טיילנו בקרבת אחד החופים והיה נדמה לי שראיתי מרחוק על החוף הסלעי פינגווין. התרגשתי בטירוף והלכתי לכיוונו בזהירות. למה בזהירות? כל הדרך אליו היו מפוזרים בין הסלעים כמה עשרות של כלבי ים. אני קיפצתי לי מסלע לסלע ונזהרתי בדרך שלא לדרוך על כלבי הים העצומים או בקרבתם.. אחרי כמה נהמות ו'כמעטים' בדרך, הגעתי לקצה אל החוף. הסתכלתי ימינה - שמאלה ולא ראיתי את הפינגווין. התבאסתי קצת שסתם השקעתי זמן, מאמץ ואפילו מעט סיכון אבל שלפתי את המצלמה וצילמתי את הנוף שמולי ואת החוף. הסתובבתי לחזור חזרה - ואני קולט שמתחת לסלע שעליו עמדתי לצלם יושב לו בנחת הפינגווין ומנשנש לו כוכב ים. ממרחק של כלום בפיתה (20 ס"מ +-) צילמתי אותו עם עדשת 50mm וחזרתי חזרה דרך כלבי הים אל המשך הטראק, מרוגש בטירוף ושמח.
